רש"י על חולין פ״ו א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין פ״ו א:ה׳
5 כִּי מַהְנְיָא זְכוּתַיְיהוּ – אַעָלְמָא, אַדִּידְהוּ – לָא, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּכׇל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִיזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
פירוש רש"י על חולין פ״ו א:ה׳
5 כדרב יהודה - דאמר זכותא דצדיקי לאחריני מהני ולא לדידהו בהאי עלמא:
6 חנינא בני - הוא רבי חנינא בן דוסא ובימיו היה קול זה יוצא:
7 די בקב חרובין - מתפרנס בצער ובצמצום: